משרד פתוח או חדרים פרטיים, מה טוב יותר לשביעות הרצון של העובדים ולתפוקה? צפו בסרטון בתכנית הטלוויזיה קלמן וסג"ל בערוץ כאן 11 בהשתתפות מיכל רוזן
(ראו למטה PDF להורדה של צילום הכתבה בדה מרקר) המצדדים במשרד פתוח טוענים שזהו מרחב מעולה ליצירת שיתוף ולגיבוש קהילת עובדים. אולם אחרי שהתפרסם מחקר הרווארד ב2018 יש היום ספק לגבי יעילותו כמרחב עבודה שיתופי . המחקר קבע שהשיתוף בחללים פתוחים דווקא יורד בעשרות אחוזים בגלל שהעובדים מרגישים פגיעה בפרטיותם וגם לא רוצים לפגוע בפרטיות חבריהם לכן מסתגרים בתוך עצמם ומשתפים בעשרות אחוזים פחות את חבריהם. כעת בא מחקר מיקרוסופט שפורסם לראשונה במרץ 2019 ומעמיד סימני שאלה נוספים לגבי החללים הפתוחים. מסקנות המחקר בו השתתפו כ250 עובדים הן שתפוקת העבודה ושביעות הרצון המדווחים על ידי העובדים הן הגבוהות ביותר כשהעבודה הפרטנית מתבצעת בחדרים פרטיים. המחקר גם מצא שחללי השיתוף הם חשובים אבל בתנאי שהם משמשים לפגישות עם חברי הצוות ולא לעבודה שדורשת ריכוז. לחברות שעובדות בחללים פתוחים ורוצות להגדיל את שביעות הרצון והתפוקה של צוותיהם מציעים החוקרים כמה דרכים כגון, ליצור פרסונליזציה של החללים או להשתמש בסימנים מוסכמים שבאמצעותם העובדים יידעו מתי חבר צוות רוצה לעבוד בשקט ולהתרכז. מחקר שללא ספק כדאי להתחשב בו כששוקלים את מבנה המשרדים של חברות בהקמה ובצמיחה. לקריאת הכתבה הדיגיטלית באתר דה מרקר מה22.8.19 למנויים בהשתתפות מיכל רוזן היכנסו לקישור: http://bit.ly/2ZfStot
את סיכום המחקר וקישור למחקר המקורי באנגלית ראו למטה
Brittany Johnson, Thomas Zimmermann, Senior Member, IEEE, and Christian Bird, Member, IEEE.
קישור למאמר על המחקר: The Effect of Work Environments on Productivity and Satisfaction of Software Engineers
החוקרים מציינים בהקדמה כי קיימים מעט מחקרים אמפירים על סוגי סביבות עבודה שבהם עובדים מהנדסי תוכנה ואיזה אלמנטים בסביבות עבודה משפיעים על שביעות רצון ותפוקה שלהם.
לדבריהם Peopleware הוא הספר הכי רלוונטי בנושא סביבת עבודה לפיתוח תוכנה. הוא התפרסם לראשונה ב- 1987 ונכתב על ידי דמקרו וליסטר. פיתוח תוכנה השתנה מהותית בעשורים האחרונים. העבודה היום היא גלובלית, חוצת גבולות וקבוצות הפיתוח מתנסות בעבודה אג'ילית, שימוש בלפטופים, בניית מערכות גדולות בענן, שימוש בערוצי תקשורת מגוונים, ובעקבות כך משחררים תוכנה מהר יותר. פיתוח תוכנה הוא עניין שיתופי, הפרויקטים הם בדרך כלל גדולים, לכן המורכבות גבוהה, טכנית וסוציאלית.
מהנדסי תוכנה הם עילית עובדי הידע. המסקנות במחקרים שבוצעו על עובדים שאינם מהנדסי תוכנה, עשויות לא להתאים ליישום על עבודתם של מהנדסי תוכנה. מחקר מיקרוסופט בוחן את הסוגייה הקיימת לגבי עבודה בחללים פתוחים לעומת חדרים פרטיים, מתמקד במהנדסי תוכנה, ומאמת ומעמת את הממצאים גם על עובדים שאינם מהנדסי תוכנה.
כאן מביאים החוקרים סקירה של דיוויס ושותפיו על מחקרים בנושא סביבת העבודה כולל פרספקטיבה היסטורית:
המהנדסים התבקשו לדווח בעצמם על התפוקה שלהם כפי שנתפסה בעיניהם – זה אפשר לחוקרים לערוך השוואות בין דיסציפלינות שונות, כלומר, האם אותם גורמים חשובים למהנדסי תוכנה כמו לעובדים בשיווק. סביבת עבודה שקטה ונוחה דורגה כבעלת השפעה חיובית גבוהה על תפוקה.
מחקר זה התייחסו החוקרים לשביעות הרצון מסביבת העבודה והשפעתה על התפוקה של מהנדסי תוכנה. שביעות הרצון מושפעת הן מאופי העבודה והן ממערכות יחסים עם קולגות. מהנדסים שמחים יותר התגלו כפרודוקטיביים יותר. שביעות רצון נקשרת גם למוטיבציה, תנאי עבודה הולמים, ציוד וחלל פיזי, שהם גורמים מניעים למהנדסים.
לשאלוני המחקר השיבו כ250 עובדי חברת מיקרוסופט שגם השתתפו בראיון
השאלות ששאלו את העובדים בראיונות יכולות לשמש גם חברות נוספות לקראת תכנון משרדים חדשים או כדי לבדוק האם המשרדים שלהם מותאמים לעובדים:
החוקרים חילקו את התשובות לראיונות ל- 6 נושאים
לאחר שהחוקרים ניתחו את הנושאים שעלו בראיונות, הם עיצבו מחקר על סביבות עבודה, כדי לעזור להם לתת תוקף לממצאים של הריאיון ויביא לממצאים חדשים לנושאים שעלו במחקר. השאלות מרכזיות במחקר –
2. דרג את ההצהרות הבאות במונחים של הסכמה או אי הסכמה איתן –
רוב הנשאלים עשו פרסונליזציה כלשהי באזור העבודה שלהם, ומצאו ערך בפרסונליזציה, אבל לא לכולם הייתה מוטיבציה לעשות כך.
החוקרים הבחינו בכמה הבדלים שקשורים למין ולגיל: גברים נטו פחות לצמחים, בובות, ספלי קפה ונטו יותר לפוסטרים ומשחקים מנשים. ככל שהנשאלים היו מבוגרים יותר הם נטו יותר לצרף צמחים, תמונות אישיות/משפחתיות ופרסום על/ליד השולחן, ופחות לעשות פרסונליזציה מאלו שבחדרים. לגבי חלק מהעובדים פרסונליזציה נעשית כצוות למשל מקרר בירות או מדף ספרים. בסביבות של 6 או יותר הקבוצות נטו יותר לעשות פרסונליזציה קבוצתית.
החוקרים ציינו שקיימים חוקים לא רשמיים שקבוצות מאמצות כדי לווסת התנהגות של חברי הקבוצה. למשל, נורמה חברתית מקובלת היא לא להפריע לחבר קבוצה כשהוא חובש אוזניות. 45% דיווחו בסקר, שיש נורמות חברתיות או מכניזם של סמלים בסביבת העבודה, בניגוד לציפיות החוקרים. נמצא שבחדרים פרטיים קיימות יותר נורמות חברתיות (50.7%) מאשר בחלל פתוח עם יותר מ-15 איש (35.4%). לעובדים בתחום ניהול התכנון, שיווק ו- BPO יש בדרך כלל נטייה גבוהה יותר לנורמות חברתיות מאשר למהנדסי תוכנה.
כדי להראות לסביבה מתי לא ניתן להפריע – העובדים השתמשו באמצעים כמו אוזניות, שלטים, IM STATUS – אבל גם אלו לא תמיד עזרו.
במהלך המחקר, דאגה מרכזית שהובעה לגבי סידור החדר הייתה שאנשים חששו שהם אינם קרובים לאנשים שאיתם רצו ליצור תקשורת ושיתוף, ודאגה נוספת היא קירבה ליותר מידי אנשים , דבר העלול ליצור הסחות דעת ורעש.
אחד היתרונות של חללים פתוחים הוא תקשורת ושיתוף מוגברים, גם לעובדים חדשים זה מאפשר תקשורת ומענה מהירים לשאלות. עובדים מסוימים הדגישו את הנוחות והעלאת התפוקה בכך שכל מי שהיו צריכים ליצור אתו תקשורת כדי לעבוד – נמצא לידם או בסביבתם וזה חוסך זמן. מהנדסי תוכנה מרגישים יותר פרודוקטיביים באופן ספייס אם הם חולקים את החלל עם חברי צוות שלהם.
קיימת עלייה בשביעות הרצון מסביבת העבודה כשמנהלים נוכחים בחדר. כמה מרואיינים ציינו שהם מעדיפים שהמנהלים לא יהיו איתם בחדר, אבל הנתונים בסקר מראים עליה, וגם רואים עלייה בפרודוקטיביות: ללא מנהלים 51% עם מנהלים 56%.
למרות שיותר מהנדסי תוכנה היו שבעי רצון בחדרים פרטיים (88%), רוב המהנדסים שחלקו חדר עם חברי הצוות שלהם היו עדיין מרוצים (61%) באופן דומה, רוב המהנדסים בחדרים פרטיים חשו פרודוקטיביים (91%), ופרודוקטיביים בצורה מניחה את הדעת כשחלקו את החדר עם חברי צוות אחרים (52.3%). הפרודוקטיביות הנתפסת ירדה דרמטית כשחלקו את החדר עם עובדים שאינם מהצוות שלהם (22%).
רעש נתפס כבעיה משמעותית
ככל שיותר קל לתפוס חדרי ישיבות או חדר שקט – הפרודוקטיביות ושביעות הרצון עולים.
שולחנות עמידה וישיבה מעלים את שביעות הרצון והפרודוקטיביות.
למרות הציפייה של החוקרים שמהנדסי תוכנה יעבדו מהבית, הם לא נוטים לעשות זאת.
החלונות מאפשרים הפסקה קצרצרה. נמצא במחקר כשלוקחים 'מיקרו הפסקה' בהרמת המבט מהמסך לחלון, ורואים צמחיה ירוקה – עוזר בשמירת הריכוז בעבודה.
היכולת לתקשורת עם הצוות והמנהל שלו – תורמת משמעותית לשביעות הרצון הכללית ממקום העבודה בכל 5 הקטגוריות של תחומי העבודה, וגבוה במיוחד עבוד מהנדסי תוכנה.
למהנדסי תוכנה נתונים אחרים שקשורים לשביעות רצון כללית למשל – ריהוט, דקורציה, גישה לחלונות, לעומת עובדי שיווק שלהם היכולת לעבוד בצוות הכי משמעותית. בשיווק, תוכנית עסקית ותפעול – מצאו חשיבות גדולה יותר לקרבה לחלונות. מהנדסי תוכנה – חשיבות מעטה. שביעות רצון כללית ממקום העבודה קשורה לפרודוקטיביות גבוהה יותר במיוחד אצל מהנדסי תוכנה ובמידה פחותה קצת יותר אצל שאר המקצועות, הכי פחות בשיווק.
לפיכך, שביעות רצון במקום העבודה היא תנאי לפרודוקטיביות של מהנדסי תוכנה. היכולת ליצור תקשורת עם חברי הצוות, היא בעלת חשיבות, אך פחות משביעות רצון כללית, כנראה בגלל אמצעי תקשורת אחרים מרובים כמו מייל, שיתוף מסכים, טלפון, הודעות וכד'. ריהוט, דקורציה, יכולת לבצע עבודה מסווגת תרמו לפרודוקטיביות אבל במידה פחותה.
לסיכום, מהנדסי תוכנה בחדר פרטי חשו יצרניים יותר ממהנדסי תוכנה בחדר משותף.
הדיון במחקר על סביבת העבודה דן בנושא האם חללי עבודה פתוחים הם אפקטיביים ואם כן, מה שהופך אותם לאפקטיביים?
בקצרה, מהנדסי תוכנה יכולים להיות יצרנים בחללי עבודה פתוחים. עם זאת, החוקרים מצאו כמה גורמים שיכולים לעזור או לפגוע ביצרנות באופן ספייס. היכולת לתקשר בקלות עם חברי צוות משמעותית מאוד ליצרנות עבור מהנדסי תוכנה וגם עבור שאר תחומי העיסוק. לאנשים מסוימים הדרך הטובה ביותר לתקשורת היא עבודה משותפת בחללים פתוחים. לגבי מהנדסי תוכנה, חשוב שאם הם עובדים באופן ספייס זה יהיה עם חברי הצוות שלהם.
מהנדסי התכונה היצרנים ביותר – עובדים במשרד ליחיד. כשמשלבים את כל הנתונים יחד, ניתן לראות את סוג האיזון שמהנדסי תוכנה זקוקים לו בסביבת העבודה. בנוסף, הם ירגישו יצרנים באופן ספייס אם הם בסביבת עבודה עם חבריהם לצוות ואם יש נורמות חברתיות שעוזרות לשלוט בהפרעות לא רצויות. היצרנות יכולה לגדול עוד אם יש איזון בין היכולת לעבוד עם הצוות ובין היכולת לעבוד לבד.
מהנדסי תוכנה שונים מעובדי משרד אחרים בדרכים שונות, כולל סוג העבודה שהם מבצעים. חשוב לשקול את המשימות הרלוונטיות לעבודתם ואיך סביבת העבודה מסייעת או פוגעת בעבודתם. לדוגמה, בעוד שחלק ניכר ממהנדסי התוכנה מפתחים קוד, היבט נוסף חשוב בעבודתם הוא תקשורת עם חברי הצוות שלהם. לעומת זאת, אנשים העוסקים בשיווק, שם יש יותר שיחות וטלפונים, צריכים לעבוד בפרטיות ונוכחות נורמות חברתיות שיווסתו זאת.
במחקר זה, מהנדסי תוכנה חשו יותר יצרנים ומרוצים – כשאנשים שעובדים איתם הרבה נמצאים בקרבתם. פיתוח תוכנה הוא תחום שיתופי והיכולת לקבוע באופן לא רשמי עם מישהו וליזום דיון, יכולה להמריץ משימות רבות.
בעוד שקל לקבץ יחד חברי קבוצה באופן ספייס, אפשר לעשות זאת גם על ידי מקבץ חדרים עם מסדרון משותף. האתגר הוא לאו דווקא למקם באופן ראשוני את חברי הצוות יחד, זו משימה קלה, אלא לשמור על קרבה בין חברי הצוות גם שהרכב הצוות משתנה. כשקבוצה גדלה, חברי הצוות יכולים להתנגד לעבור מקום או שייתכן מצב שלא יהיה מקום פיזי עבורם כדי להצטרף לצוות. זה יכול להוביל למבנה שבור של ישיבת הצוות יחד. לפעמים תכנון מחדש עבור הצוות כשהוא גדל, הוא לא ריאלי מבחינת זמן או לא כלכלי או בלתי אפשרי. לכן, תכנון גידול עתידי יכול למנוע את הבעיות האלו.
נורמות חברתיות קיימות כמעט בכל סביבת עבודה והן בדרך כלל נוצרות בצורה אורגנית. מומלץ ללמד את הנורמות של הקבוצה בצורה מפורשת, כדי שלא יהיו סימנים מעורפלים שיפריעו לתקשורת.
ממצא נוסף במחקר הוא שמהנדסי תוכנה מבלים זמן רב ליד שולחנם וזה מציב אתגרים גופניים. למשל, תסמונת התעלה הקרפלית, עלייה במשקל וסוכרת. ארגונים צריכים להשקיע בארגונומיה כי זה קשור במחקר לשביעות רצון וליצרנות גבוהים יותר.
לעובדי משרד בכלל יש העדפות לגבי סביבתם, כך גם למהנדסי תוכנה. לכן, כדאי להתחשב ברצונותיהם בסידור החלל שלהם. בסידור החלל לוקחים בחשבון את הדינמיקה החברתית ביניהם, דרישות העבודה וגורמים סביבתיים נוספים שרלוונטיים ליצרנות קבוצתית. המטרה לעבוד יחד ולעצב סביבת עבודה יצרנית.
חללים פתוחים לגמרי מאפשרים מעט מאוד, אם בכלל. במחקרים המשתתפים, היה ביקוש לחלל מרווח בין חברי הצוות באופן ספייס (72.5%), ושיהיה מקום קרוב בו אפשר לעבוד בפרטיות או עם קבוצה קטנה יותר (67%). באופן ספייס, דרך אחת לשמור על איזון היא באמצעות משרדים פרטיים שמקיפים או קרובים לאופן ספייס. ברבים מהראיונות תואר מודל עבודה אידיאלי המורכב מחלל פתוח לצוותים, ומוקף בחדרי מנהלי הצוותים וחדרי ישיבות וריכוז בקרבת מקום
המודלים שנחקרו במחקר זה הם עבור שביעות רצון ותפוקה של מהנדס תוכנה אינדיבידואלי ולא קבוצה. חשוב לזכור זאת כשמבצעים שיפורים המבוססים על ממצאי המחקר. אפשר לשפר יצרנות באופן נקודתי עבור מהנדס תוכנה יחיד, אבל ייתכן שהקבוצה כצוות תהיה פחות יצרנית כי המהנדסים אינם עוזרים זה לזה. לכן, חשוב לגבי כל החלטה על סביבת העבודה – לבדוק בזהירות את ההקשר (תרבות ארגונית, תרבות צוות, מתודולוגית הפיתוח) ואת השפעתו גם על היחיד וגם על הצוותים. החוקרים מאמינים שהרבה מהשיפורים עבור היחידים יהוו שיפור גם עבור הצוותים, אבל חשוב לזהות שלא כולם יתרמו לצוותים.
החוקרים הקצו פרק במחקר על מגבלות המחקר. אומנם זה מחקר שהתבצע בחברת מיקרוסופט וייתכן שבחברות אחרות ובתרבויות ארגוניות שונות, תנאי העבודה, הדרישות והתרבות הארגונית שונים, ולכן עבורם המסקנות של המחקר פחות ישימות, אך בכל זאת המחקר שופך אור חדש על סביבת העבודה האידיאלית למהנדסי תוכנה בחברות הייטק.
לקריאה נוספת על מודל סביבת העבודה האידיאלי ניתן לראות:
המידע באתר זה הוא מידע כללי להעשרה בלבד ואינו בגדר ייעוץ או המלצה לפעולה. השימוש במידע הוא באחריות המשתמש בלבד ואינו מחליף ייעוץ פרטני עבור כל מקרה לגופו.
מטעמי נוחות בלבד הטקסט באתר מנוסח בחלקו בלשון זכר אך כל האמור בו מתייחס לנשים ולגברים כאחד.