ראיון עם מיכל רוזן בערוץ כאן 11

דיון – אופן ספייס או חדרים פרטיים? בערוץ כאן 11 בהשתתפות מיכל רוזן

משרד פתוח או חדרים פרטיים, מה טוב יותר לשביעות הרצון של העובדים ולתפוקה? צפו בסרטון בתכנית הטלוויזיה קלמן וסג"ל בערוץ כאן 11 בהשתתפות מיכל רוזן

(ראו למטה PDF להורדה של צילום הכתבה בדה מרקר)  המצדדים במשרד פתוח טוענים שזהו מרחב מעולה ליצירת שיתוף ולגיבוש קהילת עובדים. אולם אחרי שהתפרסם מחקר הרווארד ב2018 יש היום ספק לגבי יעילותו כמרחב עבודה שיתופי . המחקר קבע שהשיתוף בחללים פתוחים דווקא יורד בעשרות אחוזים בגלל שהעובדים מרגישים פגיעה בפרטיותם וגם לא רוצים לפגוע בפרטיות חבריהם לכן מסתגרים בתוך עצמם ומשתפים בעשרות אחוזים פחות את חבריהם. כעת בא מחקר מיקרוסופט שפורסם לראשונה במרץ 2019  ומעמיד סימני שאלה נוספים לגבי החללים הפתוחים. מסקנות המחקר בו השתתפו כ250 עובדים הן שתפוקת העבודה ושביעות הרצון המדווחים על ידי העובדים הן הגבוהות ביותר כשהעבודה הפרטנית מתבצעת בחדרים פרטיים. המחקר גם מצא שחללי השיתוף הם חשובים אבל בתנאי שהם משמשים לפגישות עם חברי הצוות ולא לעבודה שדורשת ריכוז. לחברות שעובדות בחללים פתוחים ורוצות להגדיל את שביעות הרצון והתפוקה של צוותיהם מציעים החוקרים כמה דרכים כגון, ליצור פרסונליזציה של החללים או להשתמש בסימנים מוסכמים שבאמצעותם העובדים יידעו מתי חבר צוות רוצה לעבוד בשקט ולהתרכז. מחקר שללא ספק כדאי להתחשב בו כששוקלים את מבנה המשרדים של חברות בהקמה ובצמיחה. לקריאת הכתבה הדיגיטלית באתר דה מרקר  מה22.8.19 למנויים בהשתתפות מיכל רוזן היכנסו לקישור: http://bit.ly/2ZfStot

את סיכום המחקר וקישור למחקר המקורי באנגלית ראו למטה

סיכום מחקר מיקרוסופט 2019: השפעת סביבת העבודה על תפוקה ושביעות רצון של מהנדסי תוכנה 

Brittany Johnson, Thomas Zimmermann, Senior Member, IEEE, and Christian Bird, Member, IEEE.

קישור למאמר על המחקר: The Effect of Work Environments on Productivity and Satisfaction of Software Engineers

הקדמה – על עבודתם של מהנדסי תוכנה

החוקרים מציינים בהקדמה כי קיימים מעט מחקרים אמפירים על סוגי סביבות עבודה שבהם עובדים מהנדסי תוכנה ואיזה אלמנטים בסביבות עבודה משפיעים על שביעות רצון ותפוקה שלהם.

לדבריהם Peopleware הוא הספר הכי רלוונטי בנושא סביבת עבודה לפיתוח תוכנה. הוא התפרסם לראשונה ב- 1987 ונכתב על ידי דמקרו וליסטר. פיתוח תוכנה השתנה מהותית בעשורים האחרונים. העבודה היום היא גלובלית, חוצת גבולות וקבוצות הפיתוח מתנסות בעבודה אג'ילית, שימוש בלפטופים, בניית מערכות גדולות בענן, שימוש בערוצי תקשורת מגוונים, ובעקבות כך משחררים תוכנה מהר יותר. פיתוח תוכנה הוא עניין שיתופי, הפרויקטים הם בדרך כלל גדולים, לכן המורכבות גבוהה, טכנית וסוציאלית.

מהנדסי תוכנה הם עילית עובדי הידע. המסקנות במחקרים שבוצעו על עובדים שאינם מהנדסי תוכנה, עשויות לא להתאים ליישום על עבודתם של מהנדסי תוכנה. מחקר מיקרוסופט בוחן את הסוגייה הקיימת לגבי עבודה בחללים פתוחים לעומת חדרים פרטיים, מתמקד במהנדסי תוכנה, ומאמת ומעמת את הממצאים גם על עובדים שאינם מהנדסי תוכנה.

התרומה העיקרית של המחקר

• בדיקה אמפירית של גורמים שמשפיעים על שביעות רצון ותפוקה של מהנסי תוכנה.
  .
• הצגת מודלים של שביעות רצון ותפוקה של מהנדסי תוכנה כשהם משתמשים באלמנטים שונים של סביבת עבודה.

המחקר עושה השוואה בין מהנדסי תוכנה לעובדי משרד אחרים מ-4 תחומים

1. ניהול תכנית של פרויקט
   .
2. תפעול IT
   .
3. שיווק
   .
4. תכנית עסקית ואופרציות

מה מצאו מחקרים קודמים על תקשורת, שיתוף ושביעות רצון במקום העבודה

כאן מביאים החוקרים סקירה של דיוויס ושותפיו על מחקרים בנושא סביבת העבודה כולל פרספקטיבה היסטורית:

• אלן מצא שמרחק של 50 מ' הוא קריטי לתקשורת טכנית. ככל שעובדים מתרחקים פיזית, כל צורות התקשורת ביניהם תפתחנה.
  .
• קונגדון מצא שצריך חללי עבודה פתוחים לעידוד שיתוף, אבל גם חללי עבודה פרטיים שמונעים הסחות דעת ומאפשרים עבודה יחדנית בשעת הצורך.
  .
• היינס מצא שאינטראקציה והסחת דעת הם הגורמים בעלי ההשפעה החיובית והשלילית הגדולים ביותר על תפוקה.
  .
• אוניל מצא שגמישות ואחסון תרמו ישירות לשביעות רצון ולתפוקה.
  .
• נילסן מצא שעבודת מהנדסים באופן ספייס הגבירה שיתוף וחסכה זמן הגעה לפגישות.

תפוקת עבודה

המהנדסים התבקשו לדווח בעצמם על התפוקה שלהם כפי שנתפסה בעיניהם – זה אפשר לחוקרים לערוך השוואות בין דיסציפלינות שונות, כלומר, האם אותם גורמים חשובים למהנדסי תוכנה כמו לעובדים בשיווק. סביבת עבודה שקטה ונוחה דורגה כבעלת השפעה חיובית גבוהה על תפוקה.

שביעות  רצון

מחקר זה התייחסו החוקרים לשביעות הרצון מסביבת העבודה והשפעתה על התפוקה של מהנדסי תוכנה. שביעות הרצון מושפעת הן מאופי העבודה והן ממערכות יחסים עם קולגות. מהנדסים שמחים יותר התגלו כפרודוקטיביים יותר. שביעות רצון נקשרת גם למוטיבציה, תנאי עבודה הולמים, ציוד וחלל פיזי, שהם גורמים מניעים למהנדסים.

מתודולוגיה

לשאלוני המחקר השיבו כ250  עובדי חברת מיקרוסופט שגם השתתפו בראיון

השאלות ששאלו את העובדים בראיונות יכולות לשמש גם חברות נוספות לקראת תכנון משרדים חדשים או כדי לבדוק האם המשרדים שלהם מותאמים לעובדים:

• לאלו אלמנטים בסביבת העבודה שלך יש השפעה חיובית?
  .
• לאלו אלמנטים בסביבת העבודה שלך יש השפעה שלילית?
  .
• מה אתה עושה כשאתה לא מרגיש יצרני?
  .
• איזה שיפורים ספציפיים היית רוצה לראות בסביבת העבודה שלך?
  .
• מהי סביבת העבודה האידיאלית בשבילך?

החוקרים חילקו את התשובות לראיונות ל- 6 נושאים

• פרסונליזציה – דקורציה ופרסונליזציה, בקשות לשינוי בסביבה.
  .
• נורמות חברתיות – דינמיקה קבוצתית, נורמות חברתיות וסמלים, הפרעות.
  .
• קומפוזיציית החדר ואווירה – קרבה פיזית לצוות, רמת רעש, קומפוזיציות החדר, שיתוף מידע ותקשורת. חלל פרטי לעומת ציבורי, חדרי ישיבות , חדרי ריכוז , עבודה מאובטחת, לפטופים, מיקום בנין, סמיכות לאספקה, סמיכות לבית, מעבר בין אזורים, חניה.
  .
• אזורי עבודה וריהוט – ריהוט, טמפרטורה, שטח ותפוסה של אזור העבודה, בניין.
  .
• אסטרטגיות תפוקה – נוף חלון, אור טבעי, הפסקות , חדרי נמנום, הסרת חסימות, הסרת הפרעות.

מחקר מעקב

לאחר שהחוקרים ניתחו את הנושאים שעלו בראיונות, הם עיצבו מחקר על סביבות עבודה, כדי לעזור להם לתת תוקף לממצאים של הריאיון ויביא לממצאים חדשים לנושאים שעלו במחקר. השאלות מרכזיות במחקר –

1. באופן כללי, דרג את שביעות הרצון שלך מהאלמנטים הבאים בסביבת העבודה :

• יכולת לתקשורת עם הצוות שלי או מנהלים.
  .
• יכולת לבצע עבודה מאובטחת או סודית.
  .
• יכולת לעשות פרסונליזציה של חלל העבודה.
  .
• יכולת לעבוד באופן פרטי עם מעט או ללא הפרעות.
  .
• קירבה או גישה לחלונות.
  .
• אפשרויות לעבודה מחוץ לשעות הרגילות.
  .
• סידור כבלים.
  .
• שליטה ברעש.

2. דרג את ההצהרות הבאות במונחים של הסכמה או אי הסכמה איתן –

• אני מרגיש הכי פרודוקטיבי בחלל העבודה שלי.
  .
• אני יכול למצוא בקלות חדר ריכוז/ שקט או חדר ישיבות כשאני צריך.

פרסונליזציה

רוב הנשאלים עשו פרסונליזציה כלשהי באזור העבודה שלהם, ומצאו ערך בפרסונליזציה, אבל לא לכולם הייתה מוטיבציה לעשות כך.

• כ-67% דיווחו שהם עושים פרסונליזציה, נשים יותר מגברים. אותם גברים שבחרו לא לעשות פרסונליזציה הסבירו כי הם לא פשוט לא מעוניינים וכי הם לא רוצים להטריד או לפגוע אחרים בסביבתם.
  .
• אחרי נטרול מין וגיל לא נמצא הבדל בין תחומי עבודה.
  .
• פרסונליזציה באה לידי ביטוי כך – 66% – תמונות אישיות ומשפחתיות, 62% – פרסום , 60%- ספלי קפה , 36%- פוסטרים , 16%- צמחייה , 18%- משחקים , 12% בובות. אלמנטים נוספים: ספרים, אומנות, אוכל.

החוקרים הבחינו בכמה הבדלים שקשורים למין ולגיל: גברים נטו פחות לצמחים, בובות, ספלי קפה ונטו יותר לפוסטרים ומשחקים מנשים. ככל שהנשאלים היו מבוגרים יותר הם נטו יותר לצרף צמחים, תמונות אישיות/משפחתיות ופרסום על/ליד השולחן, ופחות לעשות פרסונליזציה מאלו שבחדרים. לגבי חלק מהעובדים פרסונליזציה נעשית כצוות למשל מקרר בירות או מדף ספרים. בסביבות של 6 או יותר הקבוצות נטו יותר לעשות פרסונליזציה קבוצתית.

נורמות חברתיות וסמלים

החוקרים ציינו שקיימים חוקים לא רשמיים שקבוצות מאמצות כדי לווסת התנהגות של חברי הקבוצה. למשל, נורמה חברתית מקובלת היא לא להפריע לחבר קבוצה כשהוא חובש אוזניות. 45% דיווחו בסקר, שיש נורמות חברתיות או מכניזם של סמלים בסביבת העבודה, בניגוד לציפיות החוקרים. נמצא שבחדרים פרטיים קיימות יותר נורמות חברתיות (50.7%) מאשר בחלל פתוח עם יותר מ-15 איש (35.4%). לעובדים בתחום ניהול התכנון, שיווק ו- BPO יש בדרך כלל נטייה גבוהה יותר לנורמות חברתיות מאשר למהנדסי תוכנה.

חוסר בהירות של איתותים וסמלים

כדי להראות לסביבה מתי לא ניתן להפריע – העובדים השתמשו באמצעים כמו אוזניות, שלטים, IM STATUS – אבל גם אלו לא תמיד עזרו.

סידור החדר והאווירה

במהלך המחקר, דאגה מרכזית שהובעה לגבי סידור החדר הייתה שאנשים חששו שהם אינם קרובים לאנשים שאיתם רצו ליצור תקשורת ושיתוף, ודאגה נוספת היא קירבה ליותר מידי אנשים , דבר העלול ליצור הסחות דעת ורעש.

אחד היתרונות של חללים פתוחים הוא תקשורת ושיתוף מוגברים, גם לעובדים חדשים זה מאפשר תקשורת ומענה מהירים לשאלות. עובדים מסוימים הדגישו את הנוחות והעלאת התפוקה בכך שכל מי שהיו צריכים ליצור אתו תקשורת כדי לעבוד – נמצא לידם או בסביבתם  וזה חוסך זמן. מהנדסי תוכנה מרגישים יותר פרודוקטיביים באופן ספייס אם הם חולקים את החלל עם חברי צוות שלהם.

קיימת עלייה בשביעות הרצון מסביבת העבודה כשמנהלים נוכחים בחדר. כמה מרואיינים ציינו שהם מעדיפים שהמנהלים לא יהיו איתם בחדר, אבל הנתונים בסקר מראים עליה, וגם רואים עלייה בפרודוקטיביות: ללא מנהלים 51% עם מנהלים 56%.

למרות שיותר מהנדסי תוכנה היו שבעי רצון בחדרים פרטיים (88%), רוב המהנדסים שחלקו חדר עם חברי הצוות שלהם היו עדיין מרוצים (61%) באופן דומה, רוב המהנדסים בחדרים פרטיים חשו פרודוקטיביים (91%), ופרודוקטיביים בצורה מניחה את הדעת כשחלקו את החדר עם חברי צוות אחרים (52.3%). הפרודוקטיביות הנתפסת ירדה דרמטית כשחלקו את החדר עם עובדים שאינם מהצוות שלהם (22%).

רעש

רעש נתפס כבעיה משמעותית

סביבת עבודה שמכוונת לטובת הפרט

ככל שיותר קל לתפוס חדרי ישיבות או חדר שקט – הפרודוקטיביות ושביעות הרצון עולים.

שטח עבודה וריהוט

שולחנות עמידה וישיבה מעלים את שביעות הרצון והפרודוקטיביות.

אסטרטגיות פרודוקטיביות

למרות הציפייה של החוקרים שמהנדסי תוכנה יעבדו מהבית, הם לא נוטים לעשות זאת.

ערך של חלונות

החלונות מאפשרים הפסקה קצרצרה. נמצא במחקר כשלוקחים 'מיקרו הפסקה' בהרמת המבט מהמסך לחלון, ורואים צמחיה ירוקה – עוזר בשמירת הריכוז בעבודה.

מודל שביעות רצון

היכולת לתקשורת עם הצוות והמנהל שלו – תורמת משמעותית לשביעות הרצון הכללית ממקום העבודה בכל 5 הקטגוריות של תחומי העבודה, וגבוה במיוחד עבוד מהנדסי תוכנה.

למהנדסי תוכנה נתונים אחרים שקשורים לשביעות רצון כללית למשל – ריהוט, דקורציה, גישה לחלונות, לעומת עובדי שיווק שלהם היכולת לעבוד בצוות הכי משמעותית. בשיווק, תוכנית עסקית ותפעול – מצאו חשיבות גדולה יותר לקרבה לחלונות. מהנדסי תוכנה – חשיבות מעטה. שביעות רצון כללית ממקום העבודה קשורה לפרודוקטיביות גבוהה יותר במיוחד אצל מהנדסי תוכנה ובמידה פחותה קצת יותר אצל שאר המקצועות, הכי פחות בשיווק.

לפיכך, שביעות רצון במקום העבודה היא תנאי לפרודוקטיביות של מהנדסי תוכנה. היכולת ליצור תקשורת עם חברי הצוות, היא בעלת חשיבות, אך פחות משביעות רצון כללית, כנראה בגלל אמצעי תקשורת אחרים מרובים כמו מייל, שיתוף מסכים, טלפון, הודעות וכד'.  ריהוט, דקורציה, יכולת לבצע עבודה מסווגת תרמו לפרודוקטיביות אבל במידה פחותה.

• מהנדסי תוכנה, בכל סביבה שחלקו עם אחרים, אפילו עם 2 או 3-5 איש, חשו פחות פרודוקטיביים בהשוואה למהנדסים בחדר ליחיד.
  .
• למוסכמות חברתיות יש השפעה חיובית משמעותית על יצרנות של מהנדסי תוכנה, כ-36% דיווחו על קיום מוסכמות חברתיות ואמצעי סימון הפרעות.

לסיכום, מהנדסי תוכנה בחדר פרטי חשו יצרניים יותר ממהנדסי תוכנה בחדר משותף.

האם אופן ספייס יכול לעבוד?

הדיון במחקר על סביבת העבודה דן בנושא האם חללי עבודה פתוחים הם אפקטיביים ואם כן, מה שהופך אותם לאפקטיביים?

בקצרה, מהנדסי תוכנה יכולים להיות יצרנים בחללי עבודה פתוחים. עם זאת, החוקרים מצאו כמה גורמים שיכולים לעזור או לפגוע ביצרנות באופן ספייס. היכולת לתקשר בקלות עם חברי צוות משמעותית מאוד ליצרנות עבור מהנדסי תוכנה וגם עבור שאר תחומי העיסוק.    לאנשים מסוימים הדרך הטובה ביותר לתקשורת היא עבודה משותפת בחללים פתוחים. לגבי מהנדסי תוכנה, חשוב שאם הם עובדים באופן ספייס זה יהיה עם חברי הצוות שלהם.

מהנדסי התכונה היצרנים ביותר – עובדים במשרד ליחיד. כשמשלבים את כל הנתונים יחד, ניתן לראות את סוג האיזון שמהנדסי תוכנה זקוקים לו בסביבת העבודה. בנוסף, הם ירגישו יצרנים באופן ספייס אם הם בסביבת עבודה עם חבריהם לצוות ואם יש נורמות חברתיות שעוזרות לשלוט בהפרעות לא רצויות. היצרנות יכולה לגדול עוד אם יש איזון בין היכולת לעבוד עם הצוות ובין היכולת לעבוד לבד.

מהנדסי תוכנה שונים מעובדי משרד אחרים בדרכים שונות, כולל סוג העבודה שהם מבצעים. חשוב לשקול את המשימות הרלוונטיות לעבודתם ואיך סביבת העבודה מסייעת או פוגעת בעבודתם. לדוגמה, בעוד שחלק ניכר ממהנדסי התוכנה מפתחים קוד, היבט נוסף חשוב בעבודתם הוא תקשורת עם חברי הצוות שלהם. לעומת זאת, אנשים העוסקים בשיווק, שם יש יותר שיחות וטלפונים, צריכים לעבוד בפרטיות ונוכחות נורמות חברתיות שיווסתו זאת.

להשאיר קבוצות יחד ולתכנן גידול עתידי

במחקר זה, מהנדסי תוכנה חשו יותר יצרנים ומרוצים – כשאנשים שעובדים איתם הרבה נמצאים בקרבתם. פיתוח תוכנה הוא תחום שיתופי והיכולת לקבוע באופן לא רשמי עם מישהו וליזום דיון, יכולה להמריץ משימות רבות.

בעוד שקל לקבץ יחד חברי קבוצה באופן ספייס, אפשר לעשות זאת גם על ידי מקבץ חדרים עם מסדרון משותף. האתגר הוא לאו דווקא למקם באופן ראשוני את חברי הצוות יחד, זו משימה קלה, אלא לשמור על קרבה בין חברי הצוות גם שהרכב הצוות משתנה. כשקבוצה גדלה, חברי הצוות יכולים להתנגד לעבור מקום או שייתכן מצב שלא יהיה מקום פיזי עבורם כדי להצטרף לצוות. זה יכול להוביל למבנה שבור של ישיבת הצוות יחד. לפעמים תכנון מחדש עבור הצוות כשהוא גדל, הוא לא ריאלי מבחינת זמן או לא כלכלי או בלתי אפשרי. לכן, תכנון גידול עתידי יכול למנוע את הבעיות האלו.

נורמות חברתיות תומכות

נורמות חברתיות קיימות כמעט בכל סביבת עבודה והן בדרך כלל נוצרות בצורה אורגנית. מומלץ ללמד את הנורמות של הקבוצה בצורה מפורשת, כדי שלא יהיו סימנים מעורפלים שיפריעו לתקשורת.

תקציב לארגונומיה

ממצא נוסף במחקר הוא שמהנדסי תוכנה מבלים זמן רב ליד שולחנם וזה מציב אתגרים גופניים. למשל, תסמונת התעלה הקרפלית, עלייה במשקל וסוכרת. ארגונים צריכים להשקיע בארגונומיה כי זה קשור במחקר לשביעות רצון וליצרנות גבוהים יותר.

עיצוב סביבת עבודה יצרנית

לעובדי משרד בכלל יש העדפות לגבי סביבתם, כך גם למהנדסי תוכנה. לכן, כדאי להתחשב ברצונותיהם בסידור החלל שלהם. בסידור החלל לוקחים בחשבון את הדינמיקה החברתית ביניהם, דרישות העבודה וגורמים סביבתיים נוספים שרלוונטיים ליצרנות קבוצתית. המטרה לעבוד יחד ולעצב סביבת עבודה יצרנית.

שמירה על איזון בין חללים פתוחים וסגורים

חללים פתוחים לגמרי מאפשרים מעט מאוד, אם בכלל. במחקרים המשתתפים, היה ביקוש לחלל מרווח בין חברי הצוות באופן ספייס (72.5%), ושיהיה מקום קרוב בו אפשר לעבוד בפרטיות או עם קבוצה קטנה יותר (67%). באופן ספייס, דרך אחת לשמור על איזון היא באמצעות משרדים פרטיים שמקיפים או קרובים לאופן ספייס. ברבים מהראיונות תואר מודל עבודה אידיאלי המורכב מחלל פתוח לצוותים, ומוקף בחדרי מנהלי הצוותים וחדרי ישיבות וריכוז בקרבת מקום

יצרנות יחידנית לעומת קבוצתית

המודלים שנחקרו במחקר זה הם עבור שביעות רצון ותפוקה של מהנדס תוכנה אינדיבידואלי ולא קבוצה. חשוב לזכור זאת כשמבצעים שיפורים המבוססים על ממצאי המחקר. אפשר לשפר יצרנות באופן נקודתי עבור מהנדס תוכנה יחיד, אבל ייתכן שהקבוצה כצוות תהיה פחות יצרנית כי המהנדסים אינם עוזרים זה לזה. לכן, חשוב לגבי כל החלטה על סביבת העבודה – לבדוק בזהירות את ההקשר (תרבות ארגונית, תרבות צוות, מתודולוגית הפיתוח) ואת השפעתו גם על היחיד וגם על הצוותים. החוקרים מאמינים שהרבה מהשיפורים עבור היחידים יהוו שיפור גם עבור הצוותים, אבל חשוב לזהות שלא כולם יתרמו לצוותים.

מגבלות המחקר

• לא הוכח קשר סיבתי נחרץ בין יצרנות לאלמנטים שנחקרו למרות שנראתה קורלציה גבוהה וחיובית.
  .
• במקום להשתמש במודלים מוכחים של שביעות רצון, יצרנות ומבנים פסיכולוגיים מורכבים, החוקרים ערכו מדידות משלהם לאלמנטים הללו. זה יוצר כמה איומים על תקפות הנתונים למשל, הנשאלים יכולים לא להבין את משמעותו המדויקת של פריט התגובה בגלל קונספטואליזציה לא מספקת. כדי להימנע מחוסר הבנה ומפרשנויות מעורפלות החוקרים החלו את המחקר עם קבוצה קטנה של עובדים והבנת המשמעות של אלמנטי התגובה נבחנה גם בראיונות האישיים שם לא מצאו החוקרים חוסר הבנות.
  .
• כל גורם נבדק על ידי אלמנט תגובה אחד בלבד וכך אי אפשר להעריך את אמינות ההערכה. המטרה הייתה שאורך השאלון יהיה סביר כדי להגדיל את שיעור ההשתתפות.
  .
  המדידה של יצרנות ושביעות רצון במודל של החוקרים הוא לפי דיווח עצמי. יש כאן בעייתיות מסוימת. למשל, מהנדס תוכנה יכול לומר שהוא פרודוקטיבי אבל מדידת שורות קוד התוכנה שהוא מייצר יספרו סיפור אחר. בכל מקרה, אין שיטת מדידה מוסכמת ליצרנות בגלל מגבלות כגון תפקיד, חופשות, סוג פרויקט וכו'. במחקרים אחרים על סביבת עבודה פיזית ויצרנות, השתמשו גם כן במידע שהתבסס על דיווחים עצמיים של הנחקרים.
  .
• התייחסות לשיטה הסטטיסטית של המחקר.
  המחקר בוצע על חברה אחת בלבד – מיקרוסופט. מהנדסי התוכנה שם נבחרו מ-11 ארגונים שונים במיקרוסופט ועובדים על סוגים שונים של מוצרים. ייתכן שסביבות עבודה כמו מיקרוסופט אינן מייצגות סביבת עבודה בארגונים קטנים או בינונים או אפילו חברות גדולות כמו גוגל או פייסבוק. לכן, ייתכן שיש כמה גורמים סביבתיים שהשמיטו, שיכולים להיות משמעותיים עבור חברות אחרות וגורמים סביבתיים שנבדקו שאינם משמעותיים עבור חברות אחרות. באותה מידה הגורמים המשמעותיים לסביבת עבודה אפקטיבית יכולים להיות בעלי השפעה שונה לצוותים שמשתמשים במתודולוגיות פיתוח שונות.
  .
• כמו בכל מחקר עם אנשים, עלולה להיווצר הסכמה חברתית מוטה, כלומר, נטייה של האנשים לענות תשובה בהתאם למה שנתפס בעיני חבריהם ועלול להיות גם לחץ נסתר מצד מעסיקים. בכל מקרה, המחקר היה אנונימי והחוקרים קיבלו מנעד רחב של דעות מהמשתתפים במחקר.
  .
• עבודה עתידית – מדידת היצרנות מבוססת על מידע של דיווח עצמי שיכול להיות סובייקטיבי, מדידות כמותיות ליצרנות יכולות לתת תוקף ולהרחיב את המחקר. אפשר גם להעריך פרודוקטיביות לפני ואחרי מעבר למשרד חדש. בחברות גדולות, לרוב יש צוות שתפקידו ליצור תוכנית ולשפר את סביבת העבודה. החוקרים התמקדו בסביבת עבודה פיזית. במחקרים עתידיים כדאי להתבסס על מרחבי עבודה וערוצי מידע וירטואליים (אינטרנט), והשפעתם על יצרנות ושביעות רצון. בנוסף, כדאי לבדוק את היחסים בין סביבת עבודה פיזית, וירטואלית ותקשורת. זה יכול להוביל לממצאים מפתיעים כמו אלו של ברנשטיין וטורבן שמצאו שחללים פתוחים גורמים לאנשים לדבר פחות ולכתוב יותר אימיילים.

מסקנות

• החוקרים זיהו 6 נושאים הקשורים לסביבות עבודה פיזיות: פרסונליזציה, נורמות חברתיות וסימנים, קומפוזיציית החדר ואווירה, אמצעי עבודה, שטחי עבודה וריהוט, אסטרטגיות יצרנות.
  .
• היכולת לעבוד בפרטיות והיכולת לתקשורת עם הצוות, הם גורמים חשובים לשביעות רצון בכל תחומי העיסוק של העובדים.
  .
• שביעות הרצון הכללית מסביבת העבודה והיכולת לעבוד בפרטיות ללא הפרעות – היו גורמים חשובים מאוד להגברת יצרנות בכל 5 תחומי העיסוק שנבדקו. משרדים פרטיים נקשרו ליצרנות גבוהה יותר בכל 5 התחומים.
  .
• בעוד שחלק מהממצאים היו כלליים לכל התחומים, כמה ממצאים היו ספציפיים למהנדסי תוכנה: קרבה לחלון, דקורציה וריהוט. נורמות חברתיות חשובות למהנדסי תוכנה, אבל לא בכל תחומי העיסוק. השפעת היכולת לתקשר עם הצוות והיכולת לעבוד בפרטיות ללא הפרעות הייתה ניכרת יותר אצל מהנדסי תוכנה.
  .
• מסקנה חשובה היא שמהנדסי תוכנה אינם זהים לעובדי יידע אחרים בכל הקשור לשביעות רצון ממקום העבודה – זה משפיע על המידה בה מחקרים אחרים העוסקים בעובדי יידע יכולים להיות מיושמים על מהנדסי תוכנה. צריך עוד מחקר שיבדוק אם אפשר ליישם את המידע הכללי שנמצא על עובדי יידע – על מהנדסי תוכנה והצגת דוגמאות ליישום המסקנות.
  .
• קבוצת הביקורת של המחקר היא 4 קבוצות של עובדי ידע מתחומים אחרים, ונמצא שהעדפות וצרכים של מהנדסי תוכנה שונות מאלו של עובדי ידע אחרים בחברה.
  .
• אלמנטים שלא היו במאמר הקודם בגלובס – חדרים פרטיים מתאימים יותר באופן גורף לעבודת מהנדסי תוכנה מאשר עבודה חללים פתוחים.

הסתייגויות – מגבלות המחקר

החוקרים הקצו פרק במחקר על מגבלות המחקר. אומנם זה מחקר שהתבצע בחברת מיקרוסופט וייתכן שבחברות אחרות ובתרבויות ארגוניות שונות, תנאי העבודה, הדרישות והתרבות הארגונית שונים, ולכן עבורם המסקנות של המחקר פחות ישימות, אך בכל זאת המחקר שופך אור חדש על סביבת העבודה האידיאלית למהנדסי תוכנה בחברות הייטק.

לקריאה נוספת על מודל סביבת העבודה האידיאלי ניתן לראות:

עבודה באופן ספייס או עבודה בחדרים פרטיים?

השוואה עם מחקרים אחרים

• ממצאי המחקר: היכולת ליצור תקשורת עם הצוות והיכולת לעבוד באופן פרטי – תורמים מאוד לשביעות הרצון הכללית וליצרנות. ממצאים מקבילים/קשורים: כמעט חצי מהנשאלים במחקר של סטילקייס דיווחו שהבעיה הגדולה ביותר בסביבת העבודה שלהם היא הצורך בגישה לאחרים (הכוונה היא שבאופן ספייס האחרים הללו יותר נגישים). לעומת זאת, אולדהם ובראס, דניאלסון ובודין מצאו ששביעות רצון של העובד ירדה כשעבר למשרדים באופן ספייס. בנוסף, מחקרים אחרים מצאו שיש אלמנטים אחרים שתורמים ליצרנות כולל ריהוט ארגונומי, רמות רעש וקישוט סביבת העבודה.
  .
• ממצאי המחקר: עבור מהנדסי תוכנה – נורמות חברתיות תורמות משמעותית ליצרנות. ממצאים מקבילים/קשורים: פלדמן מצא שאחת הסיבות שנורמות חברתיות מתפתחות היא כדי לגרום לשביעות רצון קבוצתית.
  .
• ממצאי המחקר: יותר עובדים עושים פרסונליזציה לסביבת עבודתם, מאשר לא עושים. ממצאים מקבילים/קשורים: נבדקה פרסונליזציה אבל לא דווח באיזה תדירות היא קורית בסביבת העבודה.
  .
• ממצאי המחקר: פרסונליזציה מתרחשת פחות באופן ספייס. ממצאים מקבילים/קשורים: וולס ותלן מצאו שפרסונליזציה קורית יותר במשרדים פרטיים מאשר בחללים משותפים.
  .
• ממצאי המחקר: היכולת לפרסונליזציה קשורה ליכולת לעבוד בפרטיות ללא הפרעות. ממצאים מקבילים/קשורים: וולס מצא שפרסונליזציה קשורה באופן משמעותי לשביעות הרצון של העובד מסביבתו הפיזית וממקום העבודה. אוניל, אולדהם ובורדס מצאו שעובדים דיווחו על שביעות רצון ויצרנות גדולים יותר, כשקיבלו שליטה על עיצוב משרדיהם.
  .
• ממצאי המחקר: נורמות חברתיות קיימות פחות בין מהנדסי תוכנה לעומת קבוצות אחרות. ממצאים מקבילים/קשורים: החוקרים לא מכירים מחקרים שהשוו נוכחות נורמות חברתיות אצל מהנדסי תוכנה לעומת עובדים אחרים.
  .
• ממצאי המחקר: הקרבה לצוות היא חשובה. ממצאים מקבילים/קשורים: כמעט חצי מהנשאלים במחקר סטילקייס דיווחו שהבעיה הגדולה ביותר בסביבת העבודה הפיזית היא הצורך בגישה לאחרים. תומס אלן מצא שיש ירידה בתדירות התקשורת ככל שהמרחק בין העובדים גדל.
  .
• ממצאי המחקר: שביעות הרצון משליטה ברעש קשורה ליכולת לעבוד בפרטיות ללא או עם מעט הפרעות. ממצאים מקבילים/קשורים: סטוקולס ושרף מצאו שרעש קשור לירידה ביצרנות. דניאלסון ובודין מצאו שככל שמספר העובדים בחלל משותף גדל, כך גם גדל הרעש, מה שמקטין את שביעות הרצון. אוונס וג'ונסון מצאו שרעש לא הפחית יצרנות של פקידים. ברון מצא שלרעש עודף יש השפעה שלילית על יצרנות.
  .
• ממצאי המחקר: ריהוט ארגונומי חשוב לעובדים. ממצאים מקבילים/קשורים: מיילס מצא שכסאות ושולחנות ארגונומיים מגדילים יצרנות. דה רנגו מצא שיפור משמעותי ביצרנות כשעובדים קיבלו כיסא ארגונומי וגם הדרכה משרדית ארגונומית.
  .
• ממצאי המחקר: העובדים מעלים את היצרנות שלהם על ידי עבודה מהבית או בסביבות עבודה שונות. ממצאים מקבילים/קשורים: במחקר סטילקייס הנשאלים העדיפו לעיתים קרובות יותר לעבוד מהבית, שלא כמו העובדים במחקר זה שהעדיפו לעבוד מהבית כשרצו להעלות יצרנות. ביילי פרסם סקירת ספרות על טלוורק שבו עובדים מהבית דיווחו על יצרנות מוגברת ב-11 מתוך 12 מחקרים.